Conjugation of אימת
to authenticate, to verify Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְאַמֵּת |
עבר
| אני | אִמַּתִּי |
| אתה / את | אִמַּתָּ |
| הוא / היא | אִמֵּת |
| אנחנו | אִמַּתְנוּ |
| אתם / אתן | אִמַּתֶּם |
| הם / הן | אִמְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְאַמֵּת |
| רבים | מְאַמְּתִים |
עתיד
| אני | אֲאַמֵּת |
| אתה / את | תְּאַמֵּת |
| הוא / היא | יְאַמֵּת |
| אנחנו | נְאַמֵּת |
| אתם / אתן | תְּאַמְּתוּ |
| הם / הן | יְאַמְּתוּ |
ציווי
| יחיד | אַמֵּת |
| רבים | אַמְּתוּ |
נקבה
עבר
| אני | אִמַּתִּי |
| אתה / את | אִמַּתְּ |
| הוא / היא | אִמְּתָה |
| אנחנו | אִמַּתְנוּ |
| אתם / אתן | אִמַּתֶּן |
| הם / הן | אִמְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְאַמֶּתֶת |
| רבים | מְאַמְּתוֹת |
עתיד
| אני | אֲאַמֵּת |
| אתה / את | תְּאַמְּתִי |
| הוא / היא | תְּאַמֵּת |
| אנחנו | נְאַמֵּת |
| אתם / אתן | תְּאַמֵּתְנָה |
| הם / הן | תְּאַמֵּתְנָה |
ציווי
| יחיד | אַמְּתִי |
| רבים | אַמֵּתְנָה |