Conjugation of אכזב
To disappoint: to be or cause a disappointment, or to cause a feeling of disappointment. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְאַכְזֵב |
עבר
| אני | אִכְזַבְתִּי |
| אתה / את | אִכְזַבְתָּ |
| הוא / היא | אִכְזֵב |
| אנחנו | אִכְזַבְנוּ |
| אתם / אתן | אִכְזַבְתֶּם |
| הם / הן | אִכְזְבוּ |
הווה
| יחיד | מְאַכְזֵב |
| רבים | מְאַכְזְבִים |
עתיד
| אני | אֲאַכְזֵב |
| אתה / את | תְּאַכְזֵב |
| הוא / היא | יְאַכְזֵב |
| אנחנו | נְאַכְזֵב |
| אתם / אתן | תְּאַכְזְבוּ |
| הם / הן | יְאַכְזְבוּ |
ציווי
| יחיד | אַכְזֵב |
| רבים | אַכְזְבוּ |
נקבה
עבר
| אני | אִכְזַבְתִּי |
| אתה / את | אִכְזַבְתְּ |
| הוא / היא | אִכְזְבָה |
| אנחנו | אִכְזַבְנוּ |
| אתם / אתן | אִכְזַבְתֶּן |
| הם / הן | אִכְזְבוּ |
הווה
| יחיד | מְאַכְזֶבֶת |
| רבים | מְאַכְזְבוֹת |
עתיד
| אני | אֲאַכְזֵב |
| אתה / את | תְּאַכְזְבִי |
| הוא / היא | תְּאַכְזֵב |
| אנחנו | נְאַכְזֵב |
| אתם / אתן | תְּאַכְזֵבְנָה |
| הם / הן | תְּאַכְזֵבְנָה |
ציווי
| יחיד | אַכְזְבִי |
| רבים | אַכְזֵבְנָה |