Conjugation of אירע
to happen, occur Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְאָרֵעַ |
עבר
| אני | אֵרַעְתִּי |
| אתה / את | אֵרַעְתָּ |
| הוא / היא | אֵרֵעַ |
| אנחנו | אֵרַעְנוּ |
| אתם / אתן | אֵרַעְתֶּם |
| הם / הן | אֵרְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | אֵרַעְתִּי |
| אתה / את | אֵרַעְתְּ |
| הוא / היא | אֵרְעָה |
| אנחנו | אֵרַעְנוּ |
| אתם / אתן | אֵרַעְתֶּן |
| הם / הן | אֵרְעוּ |