Conjugation of תיאר
to describe Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְתָאֵר |
עבר
| אני | תֵּאַרְתִּי |
| אתה / את | תֵּאַרְתָּ |
| הוא / היא | תֵּאֵר |
| אנחנו | תֵּאַרְנוּ |
| אתם / אתן | תֵּאַרְתֶּם |
| הם / הן | תֵּאֲרוּ |
הווה
| יחיד | מְתָאֵר |
| רבים | מְתָאֲרִים |
עתיד
| אני | אֲתָאֵר |
| אתה / את | תְּתָאֵר |
| הוא / היא | יְתָאֵר |
| אנחנו | נְתָאֵר |
| אתם / אתן | תְּתָאֲרוּ |
| הם / הן | יְתָאֲרוּ |
ציווי
| יחיד | תָּאֵר |
| רבים | תָּאֲרוּ |
נקבה
עבר
| אני | תֵּאַרְתִּי |
| אתה / את | תֵּאַרְתְּ |
| הוא / היא | תֵּאֲרָה |
| אנחנו | תֵּאַרְנוּ |
| אתם / אתן | תֵּאַרְתֶּן |
| הם / הן | תֵּאֲרוּ |
הווה
| יחיד | מְתָאֶרֶת |
| רבים | מְתָאֲרוֹת |
עתיד
| אני | אֲתָאֵר |
| אתה / את | תְּתָאֲרִי |
| הוא / היא | תְּתָאֵר |
| אנחנו | נְתָאֵר |
| אתם / אתן | תְּתָאֵרְנָה |
| הם / הן | תְּתָאֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | תָּאֲרִי |
| רבים | תָּאֵרְנָה |