Conjugation of תיעב
abhor, detest, despise Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְתַעֵב |
עבר
| אני | תִּעַבְתִּי |
| אתה / את | תִּעַבְתָּ |
| הוא / היא | תִּעֵב |
| אנחנו | תִּעַבְנוּ |
| אתם / אתן | תִּעַבְתֶּם |
| הם / הן | תִּעֲבוּ |
הווה
| יחיד | מְתַעֵב |
| רבים | מְתַעֲבִים |
עתיד
| אני | אֲתַעֵב |
| אתה / את | תְּתַעֵב |
| הוא / היא | יְתַעֵב |
| אנחנו | נְתַעֵב |
| אתם / אתן | תְּתַעֲבוּ |
| הם / הן | יְתַעֲבוּ |
ציווי
| יחיד | תַּעֵב |
| רבים | תַּעֲבוּ |
נקבה
עבר
| אני | תִּעַבְתִּי |
| אתה / את | תִּעַבְתְּ |
| הוא / היא | תִּעֲבָה |
| אנחנו | תִּעַבְנוּ |
| אתם / אתן | תִּעַבְתֶּן |
| הם / הן | תִּעֲבוּ |
הווה
| יחיד | מְתַעֶבֶת |
| רבים | מְתַעֲבוֹת |
עתיד
| אני | אֲתַעֵב |
| אתה / את | תְּתַעֲבִי |
| הוא / היא | תְּתַעֵב |
| אנחנו | נְתַעֵב |
| אתם / אתן | תְּתַעֵבְנָה |
| הם / הן | תְּתַעֵבְנָה |
ציווי
| יחיד | תַּעֲבִי |
| רבים | תַּעֵבְנָה |