Conjugation of תיחם
to delimit Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְתַחֵם |
עבר
| אני | תִּחַמְתִּי |
| אתה / את | תִּחַמְתָּ |
| הוא / היא | תִּחֵם |
| אנחנו | תִּחַמְנוּ |
| אתם / אתן | תִּחַמְתֶּם |
| הם / הן | תִּחֲמוּ |
הווה
| יחיד | מְתַחֵם |
| רבים | מְתַחֲמִים |
עתיד
| אני | אֲתַחֵם |
| אתה / את | תְּתַחֵם |
| הוא / היא | יְתַחֵם |
| אנחנו | נְתַחֵם |
| אתם / אתן | תְּתַחֲמוּ |
| הם / הן | יְתַחֲמוּ |
ציווי
| יחיד | תַּחֵם |
| רבים | תַּחֲמוּ |
נקבה
עבר
| אני | תִּחַמְתִּי |
| אתה / את | תִּחַמְתְּ |
| הוא / היא | תִּחֲמָה |
| אנחנו | תִּחַמְנוּ |
| אתם / אתן | תִּחַמְתֶּן |
| הם / הן | תִּחֲמוּ |
הווה
| יחיד | מְתַחֶמֶת |
| רבים | מְתַחֲמוֹת |
עתיד
| אני | אֲתַחֵם |
| אתה / את | תְּתַחֲמִי |
| הוא / היא | תְּתַחֵם |
| אנחנו | נְתַחֵם |
| אתם / אתן | תְּתַחֵמְנָה |
| הם / הן | תְּתַחֵמְנָה |
ציווי
| יחיד | תַּחֲמִי |
| רבים | תַּחֵמְנָה |