Conjugation of תחם
to delimit, to define, restrict Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִתְחֹם |
עבר
| אני | תָּחַמְתִּי |
| אתה / את | תָּחַמְתָּ |
| הוא / היא | תָּחַם |
| אנחנו | תָּחַמְנוּ |
| אתם / אתן | תְּחַמְתֶּם |
| הם / הן | תָּחֲמוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹחֵם |
| רבים | תּוֹחֲמִים |
עתיד
| אני | אֶתְחַם |
| אתה / את | תִּתְחַם |
| הוא / היא | יִתְחַם |
| אנחנו | נִתְחַם |
| אתם / אתן | תִּתְחֲמוּ |
| הם / הן | יִתְחֲמוּ |
ציווי
| יחיד | תְּחַם |
| רבים | תַּחֲמוּ |
נקבה
עבר
| אני | תָּחַמְתִּי |
| אתה / את | תָּחַמְתְּ |
| הוא / היא | תָּחֲמָה |
| אנחנו | תָּחַמְנוּ |
| אתם / אתן | תְּחַמְתֶּן |
| הם / הן | תָּחֲמוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹחֶמֶת |
| רבים | תּוֹחֲמוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְחַם |
| אתה / את | תִּתְחֲמִי |
| הוא / היא | תִּתְחַם |
| אנחנו | נִתְחַם |
| אתם / אתן | תִּתְחַמְנָה |
| הם / הן | תִּתְחַמְנָה |
ציווי
| יחיד | תַּחֲמִי |
| רבים | תְּחַמְנָה |