Conjugation of תחב
to insert, to stick, to dip Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִתְחֹב |
עבר
| אני | תָּחַבְתִּי |
| אתה / את | תָּחַבְתָּ |
| הוא / היא | תָּחַב |
| אנחנו | תָּחַבְנוּ |
| אתם / אתן | תְּחַבְתֶּם |
| הם / הן | תָּחֲבוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹחֵב |
| רבים | תּוֹחֲבִים |
עתיד
| אני | אֶתְחַב |
| אתה / את | תִּתְחַב |
| הוא / היא | יִתְחַב |
| אנחנו | נִתְחַב |
| אתם / אתן | תִּתְחֲבוּ |
| הם / הן | יִתְחֲבוּ |
ציווי
| יחיד | תְּחַב |
| רבים | תַּחֲבוּ |
נקבה
עבר
| אני | תָּחַבְתִּי |
| אתה / את | תָּחַבְתְּ |
| הוא / היא | תָּחֲבָה |
| אנחנו | תָּחַבְנוּ |
| אתם / אתן | תְּחַבְתֶּן |
| הם / הן | תָּחֲבוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹחֶבֶת |
| רבים | תּוֹחֲבוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְחַב |
| אתה / את | תִּתְחֲבִי |
| הוא / היא | תִּתְחַב |
| אנחנו | נִתְחַב |
| אתם / אתן | תִּתְחַבְנָה |
| הם / הן | תִּתְחַבְנָה |
ציווי
| יחיד | תַּחֲבִי |
| רבים | תְּחַבְנָה |