Conjugation of נכלל
Masculine singular present participle and present tense of נִכְלַל. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִכָּלֵל |
עבר
| אני | נִכְלַלְתִּי |
| אתה / את | נִכְלַלְתָּ |
| הוא / היא | נִכְלַל |
| אנחנו | נִכְלַלְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְלַלְתֶּם |
| הם / הן | נִכְלְלוּ |
הווה
| יחיד | נִכְלָל |
| רבים | נִכְלָלִים |
עתיד
| אני | אֶכָּלֵל |
| אתה / את | תִּכָּלֵל |
| הוא / היא | יִכָּלֵל |
| אנחנו | נִכָּלֵל |
| אתם / אתן | תִּכָּלְלוּ |
| הם / הן | יִכָּלְלוּ |
ציווי
| יחיד | הִכָּלֵל |
| רבים | הִכָּלְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִכְלַלְתִּי |
| אתה / את | נִכְלַלְתְּ |
| הוא / היא | נִכְלְלָה |
| אנחנו | נִכְלַלְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְלַלְתֶּן |
| הם / הן | נִכְלְלוּ |
הווה
| יחיד | נִכְלֶלֶת |
| רבים | נִכְלָלוֹת |
עתיד
| אני | אֶכָּלֵל |
| אתה / את | תִּכָּלְלִי |
| הוא / היא | תִּכָּלֵל |
| אנחנו | נִכָּלֵל |
| אתם / אתן | תִּכָּלֵלְנָה |
| הם / הן | תִּכָּלֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הִכָּלְלִי |
| רבים | הִכָּלֵלְנָה |