Conjugation of נכלם
to be ashamed, abashed, embarrassed Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִכָּלֵם |
עבר
| אני | נִכְלַמְתִּי |
| אתה / את | נִכְלַמְתָּ |
| הוא / היא | נִכְלַם |
| אנחנו | נִכְלַמְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְלַמְתֶּם |
| הם / הן | נִכְלְמוּ |
הווה
| יחיד | נִכְלָם |
| רבים | נִכְלָמִים |
עתיד
| אני | אֶכָּלֵם |
| אתה / את | תִּכָּלֵם |
| הוא / היא | יִכָּלֵם |
| אנחנו | נִכָּלֵם |
| אתם / אתן | תִּכָּלְמוּ |
| הם / הן | יִכָּלְמוּ |
ציווי
| יחיד | הִכָּלֵם |
| רבים | הִכָּלְמוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִכְלַמְתִּי |
| אתה / את | נִכְלַמְתְּ |
| הוא / היא | נִכְלְמָה |
| אנחנו | נִכְלַמְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְלַמְתֶּן |
| הם / הן | נִכְלְמוּ |
הווה
| יחיד | נִכְלֶמֶת |
| רבים | נִכְלָמוֹת |
עתיד
| אני | אֶכָּלֵם |
| אתה / את | תִּכָּלְמִי |
| הוא / היא | תִּכָּלֵם |
| אנחנו | נִכָּלֵם |
| אתם / אתן | תִּכָּלֵמְנָה |
| הם / הן | תִּכָּלֵמְנָה |
ציווי
| יחיד | הִכָּלְמִי |
| רבים | הִכָּלֵמְנָה |