Conjugation of נכרת
to be cut down, to be cut off Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִכָּרֵת |
עבר
| אני | נִכְרַתִּי |
| אתה / את | נִכְרַתָּ |
| הוא / היא | נִכְרַת |
| אנחנו | נִכְרַתְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְרַתֶּם |
| הם / הן | נִכְרְתוּ |
הווה
| יחיד | נִכְרָת |
| רבים | נִכְרָתִים |
עתיד
| אני | אֶכָּרֵת |
| אתה / את | תִּכָּרֵת |
| הוא / היא | יִכָּרֵת |
| אנחנו | נִכָּרֵת |
| אתם / אתן | תִּכָּרְתוּ |
| הם / הן | יִכָּרְתוּ |
ציווי
| יחיד | הִכָּרֵת |
| רבים | הִכָּרְתוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִכְרַתִּי |
| אתה / את | נִכְרַתְּ |
| הוא / היא | נִכְרְתָה |
| אנחנו | נִכְרַתְנוּ |
| אתם / אתן | נִכְרַתֶּן |
| הם / הן | נִכְרְתוּ |
הווה
| יחיד | נִכְרֶתֶת |
| רבים | נִכְרָתוֹת |
עתיד
| אני | אֶכָּרֵת |
| אתה / את | תִּכָּרְתִי |
| הוא / היא | תִּכָּרֵת |
| אנחנו | נִכָּרֵת |
| אתם / אתן | תִּכָּרֵתְנָה |
| הם / הן | תִּכָּרֵתְנָה |
ציווי
| יחיד | הִכָּרְתִי |
| רבים | הִכָּרֵתְנָה |