Conjugation of נכווה
to get burned, to burn oneself Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִכָּווֹת |
עבר
| אני | נִכְוֵיתִי |
| אתה / את | נִכְוֵיתָ |
| הוא / היא | נִכְוָה |
| אנחנו | נִכְוֵינוּ |
| אתם / אתן | נִכְוֵיתֶם |
| הם / הן | נִכְווּ |
הווה
| יחיד | נִכְוֶה |
| רבים | נִכְוִים |
עתיד
| אני | אֶכָּוֶה |
| אתה / את | תִּכָּוֶה |
| הוא / היא | יִכָּוֶה |
| אנחנו | נִכָּוֶה |
| אתם / אתן | תִּכָּווּ |
| הם / הן | יִכָּווּ |
ציווי
| יחיד | הִכָּוֵה |
| רבים | הִכָּווּ |
נקבה
עבר
| אני | נִכְוֵיתִי |
| אתה / את | נִכְוֵית |
| הוא / היא | נִכְוְתָה |
| אנחנו | נִכְוֵינוּ |
| אתם / אתן | נִכְוֵיתֶן |
| הם / הן | נִכְווּ |
הווה
| יחיד | נִכְוֵית |
| רבים | נִכְווֹת |
עתיד
| אני | אֶכָּוֶה |
| אתה / את | תִּכָּוִי |
| הוא / היא | תִּכָּוֶה |
| אנחנו | נִכָּוֶה |
| אתם / אתן | תִּכָּוֶינָה |
| הם / הן | תִּכָּוֶינָה |
ציווי
| יחיד | הִכָּוִי |
| רבים | הִכָּוֶינָה |