Conjugation of נגרם
To be caused. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִגָּרֵם |
עבר
| אני | נִגְרַמְתִּי |
| אתה / את | נִגְרַמְתָּ |
| הוא / היא | נִגְרַם |
| אנחנו | נִגְרַמְנוּ |
| אתם / אתן | נִגְרַמְתֶּם |
| הם / הן | נִגְרְמוּ |
הווה
| יחיד | נִגְרָם |
| רבים | נִגְרָמִים |
עתיד
| אני | אֶגָּרֵם |
| אתה / את | תִּגָּרֵם |
| הוא / היא | יִגָּרֵם |
| אנחנו | נִגָּרֵם |
| אתם / אתן | תִּגָּרְמוּ |
| הם / הן | יִגָּרְמוּ |
ציווי
| יחיד | הִגָּרֵם |
| רבים | הִגָּרְמוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִגְרַמְתִּי |
| אתה / את | נִגְרַמְתְּ |
| הוא / היא | נִגְרְמָה |
| אנחנו | נִגְרַמְנוּ |
| אתם / אתן | נִגְרַמְתֶּן |
| הם / הן | נִגְרְמוּ |
הווה
| יחיד | נִגְרֶמֶת |
| רבים | נִגְרָמוֹת |
עתיד
| אני | אֶגָּרֵם |
| אתה / את | תִּגָּרְמִי |
| הוא / היא | תִּגָּרֵם |
| אנחנו | נִגָּרֵם |
| אתם / אתן | תִּגָּרֵמְנָה |
| הם / הן | תִּגָּרֵמְנָה |
ציווי
| יחיד | הִגָּרְמִי |
| רבים | הִגָּרֵמְנָה |