Conjugation of נדד
to wander, to roam Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְדֹּד |
עבר
| אני | נָדַדְתִּי |
| אתה / את | נָדַדְתָּ |
| הוא / היא | נָדַד |
| אנחנו | נָדַדְנוּ |
| אתם / אתן | נְדַדְתֶּם |
| הם / הן | נָדְדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹדֵד |
| רבים | נוֹדְדִים |
עתיד
| אני | אֶנְדֹּד |
| אתה / את | תִּנְדֹּד |
| הוא / היא | יִנְדֹּד |
| אנחנו | נִנְדֹּד |
| אתם / אתן | תִּנְדְּדוּ |
| הם / הן | יִנְדְּדוּ |
ציווי
| יחיד | נְדֹד |
| רבים | נִדְדוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָדַדְתִּי |
| אתה / את | נָדַדְתְּ |
| הוא / היא | נָדְדָה |
| אנחנו | נָדַדְנוּ |
| אתם / אתן | נְדַדְתֶּן |
| הם / הן | נָדְדוּ |
הווה
| יחיד | נוֹדֶדֶת |
| רבים | נוֹדְדוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְדֹּד |
| אתה / את | תִּנְדְּדִי |
| הוא / היא | תִּנְדֹּד |
| אנחנו | נִנְדֹּד |
| אתם / אתן | תִּנְדֹּדְנָה |
| הם / הן | תִּנְדֹּדְנָה |
ציווי
| יחיד | נִדְדִי |
| רבים | נְדֹדְנָה |