Conjugation of נאמן
to be true or reliable Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהֵאָמֵן |
עבר
| אני | נֶאֱמַנְתִּי |
| אתה / את | נֶאֱמַנְתָּ |
| הוא / היא | נֶאֱמַן |
| אנחנו | נֶאֱמַנּוּ |
| אתם / אתן | נֶאֱמַנְתֶּם |
| הם / הן | נֶאֶמְנוּ |
הווה
| יחיד | נֶאֱמָן |
| רבים | נֶאֱמָנִים |
עתיד
| אני | אֵאָמֵן |
| אתה / את | תֵּאָמֵן |
| הוא / היא | יֵאָמֵן |
| אנחנו | נֵאָמֵן |
| אתם / אתן | תֵּאָמְנוּ |
| הם / הן | יֵאָמְנוּ |
ציווי
| יחיד | הֵאָמֵן |
| רבים | הֵאָמְנוּ |
נקבה
עבר
| אני | נֶאֱמַנְתִּי |
| אתה / את | נֶאֱמַנְתְּ |
| הוא / היא | נֶאֶמְנָה |
| אנחנו | נֶאֱמַנּוּ |
| אתם / אתן | נֶאֱמַנְתֶּן |
| הם / הן | נֶאֶמְנוּ |
הווה
| יחיד | נֶאֱמֶנֶת |
| רבים | נֶאֱמָנוֹת |
עתיד
| אני | אֵאָמֵן |
| אתה / את | תֵּאָמְנִי |
| הוא / היא | תֵּאָמֵן |
| אנחנו | נֵאָמֵן |
| אתם / אתן | תֵּאָמֵנָּה |
| הם / הן | תֵּאָמֵנָּה |
ציווי
| יחיד | הֵאָמְנִי |
| רבים | הֵאָמֵנָּה |