Conjugation of חפר
χaˈfaʁto pester or to annoy especially by talking a lot Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַחֲפֹר |
עבר
| אני | חָפַרְתִּי |
| אתה / את | חָפַרְתָּ |
| הוא / היא | חָפַר |
| אנחנו | חָפַרְנוּ |
| אתם / אתן | חֲפַרְתֶּם |
| הם / הן | חָפְרוּ |
הווה
| יחיד | חוֹפֵר |
| רבים | חוֹפְרִים |
עתיד
| אני | אֶחֱפֹר |
| אתה / את | תַּחֲפֹר |
| הוא / היא | יַחֲפֹר |
| אנחנו | נַחֲפֹר |
| אתם / אתן | תַּחַפְרוּ |
| הם / הן | יַחַפְרוּ |
ציווי
| יחיד | חֲפֹר |
| רבים | חִפְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | חָפַרְתִּי |
| אתה / את | חָפַרְתְּ |
| הוא / היא | חָפְרָה |
| אנחנו | חָפַרְנוּ |
| אתם / אתן | חֲפַרְתֶּן |
| הם / הן | חָפְרוּ |
הווה
| יחיד | חוֹפֶרֶת |
| רבים | חוֹפְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶחֱפֹר |
| אתה / את | תַּחַפְרִי |
| הוא / היא | תַּחֲפֹר |
| אנחנו | נַחֲפֹר |
| אתם / אתן | תַּחֲפֹרְנָה |
| הם / הן | תַּחֲפֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | חִפְרִי |
| רבים | חֲפֹרְנָה |