Conjugation of חרבן
χiʁˈben/ [ʀ̥iʁ̞ˈbe̞n]to cause failure, to ruin, to spoil, to fuck something up Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְחַרְבֵּן |
עבר
| אני | חִרְבַּנְתִּי |
| אתה / את | חִרְבַּנְתָּ |
| הוא / היא | חִרְבֵּן |
| אנחנו | חִרְבַּנּוּ |
| אתם / אתן | חִרְבַּנְתֶּם |
| הם / הן | חִרְבְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְחַרְבֵּן |
| רבים | מְחַרְבְּנִים |
עתיד
| אני | אֲחַרְבֵּן |
| אתה / את | תְּחַרְבֵּן |
| הוא / היא | יְחַרְבֵּן |
| אנחנו | נְחַרְבֵּן |
| אתם / אתן | תְּחַרְבְּנוּ |
| הם / הן | יְחַרְבְּנוּ |
ציווי
| יחיד | חַרְבֵּן |
| רבים | חַרְבְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | חִרְבַּנְתִּי |
| אתה / את | חִרְבַּנְתְּ |
| הוא / היא | חִרְבְּנָה |
| אנחנו | חִרְבַּנּוּ |
| אתם / אתן | חִרְבַּנְתֶּן |
| הם / הן | חִרְבְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְחַרְבֶּנֶת |
| רבים | מְחַרְבְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲחַרְבֵּן |
| אתה / את | תְּחַרְבְּנִי |
| הוא / היא | תְּחַרְבֵּן |
| אנחנו | נְחַרְבֵּן |
| אתם / אתן | תְּחַרְבֵּנָּה |
| הם / הן | תְּחַרְבֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | חַרְבְּנִי |
| רבים | חַרְבֵּנָּה |