Conjugation of חרץ
to cut, to slot, to nick Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַחֲרֹץ |
עבר
| אני | חָרַצְתִּי |
| אתה / את | חָרַצְתָּ |
| הוא / היא | חָרַץ |
| אנחנו | חָרַצְנוּ |
| אתם / אתן | חֲרַצְתֶּם |
| הם / הן | חָרְצוּ |
הווה
| יחיד | חוֹרֵץ |
| רבים | חוֹרְצִים |
עתיד
| אני | אֶחֱרֹץ |
| אתה / את | תַּחֲרֹץ |
| הוא / היא | יַחֲרֹץ |
| אנחנו | נַחֲרֹץ |
| אתם / אתן | תַּחַרְצוּ |
| הם / הן | יַחַרְצוּ |
ציווי
| יחיד | חֲרֹץ |
| רבים | חִרְצוּ |
נקבה
עבר
| אני | חָרַצְתִּי |
| אתה / את | חָרַצְתְּ |
| הוא / היא | חָרְצָה |
| אנחנו | חָרַצְנוּ |
| אתם / אתן | חֲרַצְתֶּן |
| הם / הן | חָרְצוּ |
הווה
| יחיד | חוֹרֶצֶת |
| רבים | חוֹרְצוֹת |
עתיד
| אני | אֶחֱרֹץ |
| אתה / את | תַּחַרְצִי |
| הוא / היא | תַּחֲרֹץ |
| אנחנו | נַחֲרֹץ |
| אתם / אתן | תַּחֲרֹצְנָה |
| הם / הן | תַּחֲרֹצְנָה |
ציווי
| יחיד | חִרְצִי |
| רבים | חֲרֹצְנָה |