Conjugation of זכה
defective spelling of זיכה Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְכּוֹת |
עבר
| אני | זָכִיתִי |
| אתה / את | זָכִיתָ |
| הוא / היא | זָכָה |
| אנחנו | זָכִינוּ |
| אתם / אתן | זְכִיתֶם |
| הם / הן | זָכוּ |
הווה
| יחיד | זוֹכֶה |
| רבים | זוֹכִים |
עתיד
| אני | אֶזְכֶּה |
| אתה / את | תִּזְכֶּה |
| הוא / היא | יִזְכֶּה |
| אנחנו | נִזְכֶּה |
| אתם / אתן | תִּזְכּוּ |
| הם / הן | יִזְכּוּ |
ציווי
| יחיד | זְכֵה |
| רבים | זְכוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָכִיתִי |
| אתה / את | זָכִית |
| הוא / היא | זָכְתָה |
| אנחנו | זָכִינוּ |
| אתם / אתן | זְכִיתֶן |
| הם / הן | זָכוּ |
הווה
| יחיד | זוֹכָה |
| רבים | זוֹכוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְכֶּה |
| אתה / את | תִּזְכִּי |
| הוא / היא | תִּזְכֶּה |
| אנחנו | נִזְכֶּה |
| אתם / אתן | תִּזְכֶּינָה |
| הם / הן | תִּזְכֶּינָה |
ציווי
| יחיד | זְכִי |
| רבים | זְכֶינָה |