Conjugation of התראה
see each other; be seen; appear Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְרָאוֹת |
עבר
| אני | הִתְרָאֵיתִי |
| אתה / את | הִתְרָאֵיתָ |
| הוא / היא | הִתְרָאָה |
| אנחנו | הִתְרָאֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְרָאֵיתֶם |
| הם / הן | הִתְרָאוּ |
הווה
| יחיד | מִתְרָאֶה |
| רבים | מִתְרָאִים |
עתיד
| אני | אֶתְרָאֶה |
| אתה / את | תִּתְרָאֶה |
| הוא / היא | יִתְרָאֶה |
| אנחנו | נִתְרָאֶה |
| אתם / אתן | תִּתְרָאוּ |
| הם / הן | יִתְרָאוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְרָאֵה |
| רבים | הִתְרָאוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְרָאֵיתִי |
| אתה / את | הִתְרָאֵית |
| הוא / היא | הִתְרָאֲתָה |
| אנחנו | הִתְרָאֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְרָאֵיתֶן |
| הם / הן | הִתְרָאוּ |
הווה
| יחיד | מִתְרָאָה |
| רבים | מִתְרָאוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְרָאֶה |
| אתה / את | תִּתְרָאִי |
| הוא / היא | תִּתְרָאֶה |
| אנחנו | נִתְרָאֶה |
| אתם / אתן | תִּתְרָאֶינָה |
| הם / הן | תִּתְרָאֶינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְרָאִי |
| רבים | הִתְרָאֶינָה |