Conjugation of התרגז
To get angry, to anger, to become angry. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְרַגֵּז |
עבר
| אני | הִתְרַגַּזְתִּי |
| אתה / את | הִתְרַגַּזְתָּ |
| הוא / היא | הִתְרַגֵּז |
| אנחנו | הִתְרַגַּזְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְרַגַּזְתֶּם |
| הם / הן | הִתְרַגְּזוּ |
הווה
| יחיד | מִתְרַגֵּז |
| רבים | מִתְרַגְּזִים |
עתיד
| אני | אֶתְרַגֵּז |
| אתה / את | תִּתְרַגֵּז |
| הוא / היא | יִתְרַגֵּז |
| אנחנו | נִתְרַגֵּז |
| אתם / אתן | תִּתְרַגְּזוּ |
| הם / הן | יִתְרַגְּזוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְרַגֵּז |
| רבים | הִתְרַגְּזוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְרַגַּזְתִּי |
| אתה / את | הִתְרַגַּזְתְּ |
| הוא / היא | הִתְרַגְּזָה |
| אנחנו | הִתְרַגַּזְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְרַגַּזְתֶּן |
| הם / הן | הִתְרַגְּזוּ |
הווה
| יחיד | מִתְרַגֶּזֶת |
| רבים | מִתְרַגְּזוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְרַגֵּז |
| אתה / את | תִּתְרַגְּזִי |
| הוא / היא | תִּתְרַגֵּז |
| אנחנו | נִתְרַגֵּז |
| אתם / אתן | תִּתְרַגֵּזְנָה |
| הם / הן | תִּתְרַגֵּזְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְרַגְּזִי |
| רבים | הִתְרַגֵּזְנָה |