Conjugation of התרה
to warn, to caution Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַתְרוֹת |
עבר
| אני | הִתְרֵיתִי |
| אתה / את | הִתְרֵיתָ |
| הוא / היא | הִתְרָה |
| אנחנו | הִתְרֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְרֵיתֶם |
| הם / הן | הִתְרוּ |
הווה
| יחיד | מַתְרֶה |
| רבים | מַתְרִים |
עתיד
| אני | אַתְרֶה |
| אתה / את | תַּתְרֶה |
| הוא / היא | יַתְרֶה |
| אנחנו | נַתְרֶה |
| אתם / אתן | תַּתְרוּ |
| הם / הן | יַתְרוּ |
ציווי
| יחיד | הַתְרֵה |
| רבים | הַתְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְרֵיתִי |
| אתה / את | הִתְרֵית |
| הוא / היא | הִתְרְתָה |
| אנחנו | הִתְרֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְרֵיתֶן |
| הם / הן | הִתְרוּ |
הווה
| יחיד | מַתְרָה |
| רבים | מַתְרוֹת |
עתיד
| אני | אַתְרֶה |
| אתה / את | תַּתְרִי |
| הוא / היא | תַּתְרֶה |
| אנחנו | נַתְרֶה |
| אתם / אתן | תַּתְרֶינָה |
| הם / הן | תַּתְרֶינָה |
ציווי
| יחיד | הַתְרִי |
| רבים | הַתְרֶינָה |