Conjugation of התפרק
to disintegrate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְפָּרֵק |
עבר
| אני | הִתְפָּרַקְתִּי |
| אתה / את | הִתְפָּרַקְתָּ |
| הוא / היא | הִתְפָּרֵק |
| אנחנו | הִתְפָּרַקְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפָּרַקְתֶּם |
| הם / הן | הִתְפָּרְקוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפָּרֵק |
| רבים | מִתְפָּרְקִים |
עתיד
| אני | אֶתְפָּרֵק |
| אתה / את | תִּתְפָּרֵק |
| הוא / היא | יִתְפָּרֵק |
| אנחנו | נִתְפָּרֵק |
| אתם / אתן | תִּתְפָּרְקוּ |
| הם / הן | יִתְפָּרְקוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְפָּרֵק |
| רבים | הִתְפָּרְקוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְפָּרַקְתִּי |
| אתה / את | הִתְפָּרַקְתְּ |
| הוא / היא | הִתְפָּרְקָה |
| אנחנו | הִתְפָּרַקְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְפָּרַקְתֶּן |
| הם / הן | הִתְפָּרְקוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפָּרֶקֶת |
| רבים | מִתְפָּרְקוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְפָּרֵק |
| אתה / את | תִּתְפָּרְקִי |
| הוא / היא | תִּתְפָּרֵק |
| אנחנו | נִתְפָּרֵק |
| אתם / אתן | תִּתְפָּרֵקְנָה |
| הם / הן | תִּתְפָּרֵקְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְפָּרְקִי |
| רבים | הִתְפָּרֵקְנָה |