Conjugation of התפתה
to give in to temptation, to be enticed Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְפַּתּוֹת |
עבר
| אני | הִתְפַּתֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְפַּתֵּיתָ |
| הוא / היא | הִתְפַּתָּה |
| אנחנו | הִתְפַּתֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּתֵּיתֶם |
| הם / הן | הִתְפַּתּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפַּתֶּה |
| רבים | מִתְפַּתִּים |
עתיד
| אני | אֶתְפַּתֶּה |
| אתה / את | תִּתְפַּתֶּה |
| הוא / היא | יִתְפַּתֶּה |
| אנחנו | נִתְפַּתֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְפַּתּוּ |
| הם / הן | יִתְפַּתּוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְפַּתֵּה |
| רבים | הִתְפַּתּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְפַּתֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְפַּתֵּית |
| הוא / היא | הִתְפַּתְּתָה |
| אנחנו | הִתְפַּתֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְפַּתֵּיתֶן |
| הם / הן | הִתְפַּתּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְפַּתָּה |
| רבים | מִתְפַּתּוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְפַּתֶּה |
| אתה / את | תִּתְפַּתִּי |
| הוא / היא | תִּתְפַּתֶּה |
| אנחנו | נִתְפַּתֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְפַּתֶּינָה |
| הם / הן | תִּתְפַּתֶּינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְפַּתִּי |
| רבים | הִתְפַּתֶּינָה |