Conjugation of התקדש
to be sanctified Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְקַדֵּשׁ |
עבר
| אני | הִתְקַדַּשְׁתִּי |
| אתה / את | הִתְקַדַּשְׁתָּ |
| הוא / היא | הִתְקַדֵּשׁ |
| אנחנו | הִתְקַדַּשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִתְקַדַּשְׁתֶּם |
| הם / הן | הִתְקַדְּשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִתְקַדֵּשׁ |
| רבים | מִתְקַדְּשִׁים |
עתיד
| אני | אֶתְקַדֵּשׁ |
| אתה / את | תִּתְקַדֵּשׁ |
| הוא / היא | יִתְקַדֵּשׁ |
| אנחנו | נִתְקַדֵּשׁ |
| אתם / אתן | תִּתְקַדְּשׁוּ |
| הם / הן | יִתְקַדְּשׁוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְקַדֵּשׁ |
| רבים | הִתְקַדְּשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְקַדַּשְׁתִּי |
| אתה / את | הִתְקַדַּשְׁתְּ |
| הוא / היא | הִתְקַדְּשָׁה |
| אנחנו | הִתְקַדַּשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִתְקַדַּשְׁתֶּן |
| הם / הן | הִתְקַדְּשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִתְקַדֶּשֶׁת |
| רבים | מִתְקַדְּשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְקַדֵּשׁ |
| אתה / את | תִּתְקַדְּשִׁי |
| הוא / היא | תִּתְקַדֵּשׁ |
| אנחנו | נִתְקַדֵּשׁ |
| אתם / אתן | תִּתְקַדֵּשְׁנָה |
| הם / הן | תִּתְקַדֵּשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְקַדְּשִׁי |
| רבים | הִתְקַדֵּשְׁנָה |