Conjugation of התקיף
To be on offense. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַתְקִיף |
עבר
| אני | הִתְקַפְתִּי |
| אתה / את | הִתְקַפְתָּ |
| הוא / היא | הִתְקִיף |
| אנחנו | הִתְקַפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְקַפְתֶּם |
| הם / הן | הִתְקִיפוּ |
הווה
| יחיד | מַתְקִיף |
| רבים | מַתְקִיפִים |
עתיד
| אני | אַתְקִיף |
| אתה / את | תַּתְקִיף |
| הוא / היא | יַתְקִיף |
| אנחנו | נַתְקִיף |
| אתם / אתן | תַּתְקִיפוּ |
| הם / הן | יַתְקִיפוּ |
ציווי
| יחיד | הַתְקֵף |
| רבים | הַתְקִיפוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְקַפְתִּי |
| אתה / את | הִתְקַפְתְּ |
| הוא / היא | הִתְקִיפָה |
| אנחנו | הִתְקַפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְקַפְתֶּן |
| הם / הן | הִתְקִיפוּ |
הווה
| יחיד | מַתְקִיפָה |
| רבים | מַתְקִיפוֹת |
עתיד
| אני | אַתְקִיף |
| אתה / את | תַּתְקִיפִי |
| הוא / היא | תַּתְקִיף |
| אנחנו | נַתְקִיף |
| אתם / אתן | תַּתְקֵפְנָה |
| הם / הן | תַּתְקֵפְנָה |
ציווי
| יחיד | הַתְקִיפִי |
| רבים | הַתְקֵפְנָה |