Conjugation of הפקיר
to declare ownerless; to renounce ownership (of property, especially in legal or halachic contexts) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַפְקִיר |
עבר
| אני | הִפְקַרְתִּי |
| אתה / את | הִפְקַרְתָּ |
| הוא / היא | הִפְקִיר |
| אנחנו | הִפְקַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְקַרְתֶּם |
| הם / הן | הִפְקִירוּ |
הווה
| יחיד | מַפְקִיר |
| רבים | מַפְקִירִים |
עתיד
| אני | אַפְקִיר |
| אתה / את | תַּפְקִיר |
| הוא / היא | יַפְקִיר |
| אנחנו | נַפְקִיר |
| אתם / אתן | תַּפְקִירוּ |
| הם / הן | יַפְקִירוּ |
ציווי
| יחיד | הַפְקֵר |
| רבים | הַפְקִירוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִפְקַרְתִּי |
| אתה / את | הִפְקַרְתְּ |
| הוא / היא | הִפְקִירָה |
| אנחנו | הִפְקַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְקַרְתֶּן |
| הם / הן | הִפְקִירוּ |
הווה
| יחיד | מַפְקִירָה |
| רבים | מַפְקִירוֹת |
עתיד
| אני | אַפְקִיר |
| אתה / את | תַּפְקִירִי |
| הוא / היא | תַּפְקִיר |
| אנחנו | נַפְקִיר |
| אתם / אתן | תַּפְקֵרְנָה |
| הם / הן | תַּפְקֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הַפְקִירִי |
| רבים | הַפְקֵרְנָה |