Conjugation of הפר
to violate, to break, to breach (an agreement or a promise) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהָפֵר |
עבר
| אני | הֵפַרְתִּי |
| אתה / את | הֵפַרְתָּ |
| הוא / היא | הֵפֵר |
| אנחנו | הֵפַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֲפַרְתֶּם |
| הם / הן | הֵפֵרוּ |
הווה
| יחיד | מֵפֵר |
| רבים | מְפֵרִים |
עתיד
| אני | אָפֵר |
| אתה / את | תָּפֵר |
| הוא / היא | יָפֵר |
| אנחנו | נָפֵר |
| אתם / אתן | תָּפֵרוּ |
| הם / הן | יָפֵרוּ |
ציווי
| יחיד | הָפֵר |
| רבים | הָפֵרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֵפַרְתִּי |
| אתה / את | הֵפַרְתְּ |
| הוא / היא | הֵפֵרָה |
| אנחנו | הֵפַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֲפַרְתֶּן |
| הם / הן | הֵפֵרוּ |
הווה
| יחיד | מְפֵרָה |
| רבים | מְפֵרוֹת |
עתיד
| אני | אָפֵר |
| אתה / את | תָּפֵרִי |
| הוא / היא | תָּפֵר |
| אנחנו | נָפֵר |
| אתם / אתן | תָּפֵרְנָה |
| הם / הן | תָּפֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הָפֵרִי |
| רבים | הָפֵרְנָה |