Conjugation of הפריד
to separate; to differentiate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַפְרִיד |
עבר
| אני | הִפְרַדְתִּי |
| אתה / את | הִפְרַדְתָּ |
| הוא / היא | הִפְרִיד |
| אנחנו | הִפְרַדְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְרַדְתֶּם |
| הם / הן | הִפְרִידוּ |
הווה
| יחיד | מַפְרִיד |
| רבים | מַפְרִידִים |
עתיד
| אני | אַפְרִיד |
| אתה / את | תַּפְרִיד |
| הוא / היא | יַפְרִיד |
| אנחנו | נַפְרִיד |
| אתם / אתן | תַּפְרִידוּ |
| הם / הן | יַפְרִידוּ |
ציווי
| יחיד | הַפְרֵד |
| רבים | הַפְרִידוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִפְרַדְתִּי |
| אתה / את | הִפְרַדְתְּ |
| הוא / היא | הִפְרִידָה |
| אנחנו | הִפְרַדְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְרַדְתֶּן |
| הם / הן | הִפְרִידוּ |
הווה
| יחיד | מַפְרִידָה |
| רבים | מַפְרִידוֹת |
עתיד
| אני | אַפְרִיד |
| אתה / את | תַּפְרִידִי |
| הוא / היא | תַּפְרִיד |
| אנחנו | נַפְרִיד |
| אתם / אתן | תַּפְרֵדְנָה |
| הם / הן | תַּפְרֵדְנָה |
ציווי
| יחיד | הַפְרִידִי |
| רבים | הַפְרֵדְנָה |