Conjugation of הסתלק
to go away, to leave Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִסְתַּלֵּק |
עבר
| אני | הִסְתַּלַּקְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּלַּקְתָּ |
| הוא / היא | הִסְתַּלֵּק |
| אנחנו | הִסְתַּלַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּלַּקְתֶּם |
| הם / הן | הִסְתַּלְּקוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּלֵּק |
| רבים | מִסְתַּלְּקִים |
עתיד
| אני | אֶסְתַּלֵּק |
| אתה / את | תִּסְתַּלֵּק |
| הוא / היא | יִסְתַּלֵּק |
| אנחנו | נִסְתַּלֵּק |
| אתם / אתן | תִּסְתַּלְּקוּ |
| הם / הן | יִסְתַּלְּקוּ |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּלֵּק |
| רבים | הִסְתַּלְּקוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִסְתַּלַּקְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּלַּקְתְּ |
| הוא / היא | הִסְתַּלְּקָה |
| אנחנו | הִסְתַּלַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּלַּקְתֶּן |
| הם / הן | הִסְתַּלְּקוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּלֶּקֶת |
| רבים | מִסְתַּלְּקוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְתַּלֵּק |
| אתה / את | תִּסְתַּלְּקִי |
| הוא / היא | תִּסְתַּלֵּק |
| אנחנו | נִסְתַּלֵּק |
| אתם / אתן | תִּסְתַּלֵּקְנָה |
| הם / הן | תִּסְתַּלֵּקְנָה |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּלְּקִי |
| רבים | הִסְתַּלֵּקְנָה |