Conjugation of הסתמן
To appear, become apparent Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִסְתַּמֵּן |
עבר
| אני | הִסְתַּמַּנְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּמַּנְתָּ |
| הוא / היא | הִסְתַּמֵּן |
| אנחנו | הִסְתַּמַּנּוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּמַּנְתֶּם |
| הם / הן | הִסְתַּמְּנוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּמֵּן |
| רבים | מִסְתַּמְּנִים |
עתיד
| אני | אֶסְתַּמֵּן |
| אתה / את | תִּסְתַּמֵּן |
| הוא / היא | יִסְתַּמֵּן |
| אנחנו | נִסְתַּמֵּן |
| אתם / אתן | תִּסְתַּמְּנוּ |
| הם / הן | יִסְתַּמְּנוּ |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּמֵּן |
| רבים | הִסְתַּמְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִסְתַּמַּנְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּמַּנְתְּ |
| הוא / היא | הִסְתַּמְּנָה |
| אנחנו | הִסְתַּמַּנּוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּמַּנְתֶּן |
| הם / הן | הִסְתַּמְּנוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּמֶּנֶת |
| רבים | מִסְתַּמְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְתַּמֵּן |
| אתה / את | תִּסְתַּמְּנִי |
| הוא / היא | תִּסְתַּמֵּן |
| אנחנו | נִסְתַּמֵּן |
| אתם / אתן | תִּסְתַּמֵּנָּה |
| הם / הן | תִּסְתַּמֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּמְּנִי |
| רבים | הִסְתַּמֵּנָּה |