Conjugation of הסתפק
To have enough, to be satisfied. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִסְתַּפֵּק |
עבר
| אני | הִסְתַּפַּקְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּפַּקְתָּ |
| הוא / היא | הִסְתַּפֵּק |
| אנחנו | הִסְתַּפַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּפַּקְתֶּם |
| הם / הן | הִסְתַּפְּקוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּפֵּק |
| רבים | מִסְתַּפְּקִים |
עתיד
| אני | אֶסְתַּפֵּק |
| אתה / את | תִּסְתַּפֵּק |
| הוא / היא | יִסְתַּפֵּק |
| אנחנו | נִסְתַּפֵּק |
| אתם / אתן | תִּסְתַּפְּקוּ |
| הם / הן | יִסְתַּפְּקוּ |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּפֵּק |
| רבים | הִסְתַּפְּקוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִסְתַּפַּקְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּפַּקְתְּ |
| הוא / היא | הִסְתַּפְּקָה |
| אנחנו | הִסְתַּפַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּפַּקְתֶּן |
| הם / הן | הִסְתַּפְּקוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּפֶּקֶת |
| רבים | מִסְתַּפְּקוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְתַּפֵּק |
| אתה / את | תִּסְתַּפְּקִי |
| הוא / היא | תִּסְתַּפֵּק |
| אנחנו | נִסְתַּפֵּק |
| אתם / אתן | תִּסְתַּפֵּקְנָה |
| הם / הן | תִּסְתַּפֵּקְנָה |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּפְּקִי |
| רבים | הִסְתַּפֵּקְנָה |