Conjugation of הסתגר
to close oneself up, to become introverted, to isolate oneself Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִסְתַּגֵּר |
עבר
| אני | הִסְתַּגַּרְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּגַּרְתָּ |
| הוא / היא | הִסְתַּגֵּר |
| אנחנו | הִסְתַּגַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּגַּרְתֶּם |
| הם / הן | הִסְתַּגְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּגֵּר |
| רבים | מִסְתַּגְּרִים |
עתיד
| אני | אֶסְתַּגֵּר |
| אתה / את | תִּסְתַּגֵּר |
| הוא / היא | יִסְתַּגֵּר |
| אנחנו | נִסְתַּגֵּר |
| אתם / אתן | תִּסְתַּגְּרוּ |
| הם / הן | יִסְתַּגְּרוּ |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּגֵּר |
| רבים | הִסְתַּגְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִסְתַּגַּרְתִּי |
| אתה / את | הִסְתַּגַּרְתְּ |
| הוא / היא | הִסְתַּגְּרָה |
| אנחנו | הִסְתַּגַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִסְתַּגַּרְתֶּן |
| הם / הן | הִסְתַּגְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִסְתַּגֶּרֶת |
| רבים | מִסְתַּגְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְתַּגֵּר |
| אתה / את | תִּסְתַּגְּרִי |
| הוא / היא | תִּסְתַּגֵּר |
| אנחנו | נִסְתַּגֵּר |
| אתם / אתן | תִּסְתַּגֵּרְנָה |
| הם / הן | תִּסְתַּגֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִסְתַּגְּרִי |
| רבים | הִסְתַּגֵּרְנָה |