Conjugation of הנהיג
To lead: to conduct or direct with authority. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַנְהִיג |
עבר
| אני | הִנְהַגְתִּי |
| אתה / את | הִנְהַגְתָּ |
| הוא / היא | הִנְהִיג |
| אנחנו | הִנְהַגְנוּ |
| אתם / אתן | הִנְהַגְתֶּם |
| הם / הן | הִנְהִיגוּ |
הווה
| יחיד | מַנְהִיג |
| רבים | מַנְהִיגִים |
עתיד
| אני | אַנְהִיג |
| אתה / את | תַּנְהִיג |
| הוא / היא | יַנְהִיג |
| אנחנו | נַנְהִיג |
| אתם / אתן | תַּנְהִיגוּ |
| הם / הן | יַנְהִיגוּ |
ציווי
| יחיד | הַנְהֵג |
| רבים | הַנְהִיגוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִנְהַגְתִּי |
| אתה / את | הִנְהַגְתְּ |
| הוא / היא | הִנְהִיגָה |
| אנחנו | הִנְהַגְנוּ |
| אתם / אתן | הִנְהַגְתֶּן |
| הם / הן | הִנְהִיגוּ |
הווה
| יחיד | מַנְהִיגָה |
| רבים | מַנְהִיגוֹת |
עתיד
| אני | אַנְהִיג |
| אתה / את | תַּנְהִיגִי |
| הוא / היא | תַּנְהִיג |
| אנחנו | נַנְהִיג |
| אתם / אתן | תַּנְהֵגְנָה |
| הם / הן | תַּנְהֵגְנָה |
ציווי
| יחיד | הַנְהִיגִי |
| רבים | הַנְהֵגְנָה |