Conjugation of הסב
to cause a change in course or direction Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהָסֵב |
עבר
| אני | הֵסַבְתִּי |
| אתה / את | הֵסַבְתָּ |
| הוא / היא | הֵסֵב |
| אנחנו | הֵסַבְנוּ |
| אתם / אתן | הֲסַבְתֶּם |
| הם / הן | הֵסֵבּוּ |
הווה
| יחיד | מֵסֵב |
| רבים | מְסִבִּים |
עתיד
| אני | אָסֵב |
| אתה / את | תָּסֵב |
| הוא / היא | יָסֵב |
| אנחנו | נָסֵב |
| אתם / אתן | תָּסֵבּוּ |
| הם / הן | יָסֵבּוּ |
ציווי
| יחיד | הָסֵב |
| רבים | הָסֵבּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֵסַבְתִּי |
| אתה / את | הֵסַבְתְּ |
| הוא / היא | הֵסֵבָּה |
| אנחנו | הֵסַבְנוּ |
| אתם / אתן | הֲסַבְתֶּן |
| הם / הן | הֵסֵבּוּ |
הווה
| יחיד | מְסִבָּה |
| רבים | מְסִבּוֹת |
עתיד
| אני | אָסֵב |
| אתה / את | תָּסֵבִּי |
| הוא / היא | תָּסֵב |
| אנחנו | נָסֵב |
| אתם / אתן | תָּסֵבְנָה |
| הם / הן | תָּסֵבְנָה |
ציווי
| יחיד | הָסֵבִּי |
| רבים | הָסֵבְנָה |