Conjugation of הנחיל
to instill, to endow Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַנְחִיל |
עבר
| אני | הִנְחַלְתִּי |
| אתה / את | הִנְחַלְתָּ |
| הוא / היא | הִנְחִיל |
| אנחנו | הִנְחַלְנוּ |
| אתם / אתן | הִנְחַלְתֶּם |
| הם / הן | הִנְחִילוּ |
הווה
| יחיד | מַנְחִיל |
| רבים | מַנְחִילִים |
עתיד
| אני | אַנְחִיל |
| אתה / את | תַּנְחִיל |
| הוא / היא | יַנְחִיל |
| אנחנו | נַנְחִיל |
| אתם / אתן | תַּנְחִילוּ |
| הם / הן | יַנְחִילוּ |
ציווי
| יחיד | הַנְחֵל |
| רבים | הַנְחִילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִנְחַלְתִּי |
| אתה / את | הִנְחַלְתְּ |
| הוא / היא | הִנְחִילָה |
| אנחנו | הִנְחַלְנוּ |
| אתם / אתן | הִנְחַלְתֶּן |
| הם / הן | הִנְחִילוּ |
הווה
| יחיד | מַנְחִילָה |
| רבים | מַנְחִילוֹת |
עתיד
| אני | אַנְחִיל |
| אתה / את | תַּנְחִילִי |
| הוא / היא | תַּנְחִיל |
| אנחנו | נַנְחִיל |
| אתם / אתן | תַּנְחֵלְנָה |
| הם / הן | תַּנְחֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַנְחִילִי |
| רבים | הַנְחֵלְנָה |