Conjugation of הגביל
to limit, restrict Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַגְבִּיל |
עבר
| אני | הִגְבַּלְתִּי |
| אתה / את | הִגְבַּלְתָּ |
| הוא / היא | הִגְבִּיל |
| אנחנו | הִגְבַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִגְבַּלְתֶּם |
| הם / הן | הִגְבִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַגְבִּיל |
| רבים | מַגְבִּילִים |
עתיד
| אני | אַגְבִּיל |
| אתה / את | תַּגְבִּיל |
| הוא / היא | יַגְבִּיל |
| אנחנו | נַגְבִּיל |
| אתם / אתן | תַּגְבִּילוּ |
| הם / הן | יַגְבִּילוּ |
ציווי
| יחיד | הַגְבֵּל |
| רבים | הַגְבִּילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִגְבַּלְתִּי |
| אתה / את | הִגְבַּלְתְּ |
| הוא / היא | הִגְבִּילָה |
| אנחנו | הִגְבַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִגְבַּלְתֶּן |
| הם / הן | הִגְבִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַגְבִּילָה |
| רבים | מַגְבִּילוֹת |
עתיד
| אני | אַגְבִּיל |
| אתה / את | תַּגְבִּילִי |
| הוא / היא | תַּגְבִּיל |
| אנחנו | נַגְבִּיל |
| אתם / אתן | תַּגְבֵּלְנָה |
| הם / הן | תַּגְבֵּלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַגְבִּילִי |
| רבים | הַגְבֵּלְנָה |