Conjugation of הגה
haˈɡa(h)Masculine singular imperative of הִגִּיהַּ (higíah) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַהֲגוֹת |
עבר
| אני | הָגִיתִי |
| אתה / את | הָגִיתָ |
| הוא / היא | הָגָה |
| אנחנו | הָגִינוּ |
| אתם / אתן | הֲגִיתֶם |
| הם / הן | הָגוּ |
הווה
| יחיד | הוֹגֶה |
| רבים | הוֹגִים |
עתיד
| אני | אֶהֱגֶה |
| אתה / את | תֶּהֱגֶה |
| הוא / היא | יֶהֱגֶה |
| אנחנו | נֶהֱגֶה |
| אתם / אתן | תֶּהֱגוּ |
| הם / הן | יֶהֱגוּ |
ציווי
| יחיד | הֲגֵה |
| רבים | הֲגוּ |
נקבה
עבר
| אני | הָגִיתִי |
| אתה / את | הָגִית |
| הוא / היא | הָגְתָה |
| אנחנו | הָגִינוּ |
| אתם / אתן | הֲגִיתֶן |
| הם / הן | הָגוּ |
הווה
| יחיד | הוֹגָה |
| רבים | הוֹגוֹת |
עתיד
| אני | אֶהֱגֶה |
| אתה / את | תֶּהֱגִי |
| הוא / היא | תֶּהֱגֶה |
| אנחנו | נֶהֱגֶה |
| אתם / אתן | תֶּהֱגֶינָה |
| הם / הן | תֶּהֱגֶינָה |
ציווי
| יחיד | הֲגִי |
| רבים | הֲגֶינָה |