Conjugation of ברא
To clear, to clear-cut, to cut down. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִבְרֹא |
עבר
| אני | בָּרָאתִי |
| אתה / את | בָּרָאתָ |
| הוא / היא | בָּרָא |
| אנחנו | בָּרָאנוּ |
| אתם / אתן | בְּרָאתֶם |
| הם / הן | בָּרְאוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹרֵא |
| רבים | בּוֹרְאִים |
עתיד
| אני | אֶבְרָא |
| אתה / את | תִּבְרָא |
| הוא / היא | יִבְרָא |
| אנחנו | נִבְרָא |
| אתם / אתן | תִּבְרְאוּ |
| הם / הן | יִבְרְאוּ |
ציווי
| יחיד | בְּרָא |
| רבים | בִּרְאוּ |
נקבה
עבר
| אני | בָּרָאתִי |
| אתה / את | בָּרָאת |
| הוא / היא | בָּרְאָה |
| אנחנו | בָּרָאנוּ |
| אתם / אתן | בְּרָאתֶן |
| הם / הן | בָּרְאוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹרֵאת |
| רבים | בּוֹרְאוֹת |
עתיד
| אני | אֶבְרָא |
| אתה / את | תִּבְרְאִי |
| הוא / היא | תִּבְרָא |
| אנחנו | נִבְרָא |
| אתם / אתן | תִּבְרֶאנָה |
| הם / הן | תִּבְרֶאנָה |
ציווי
| יחיד | בִּרְאִי |
| רבים | בְּרֶאנָה |