Conjugation of ברבר
to gibber, to babble, to chatter. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַרְבֵּר |
עבר
| אני | בִּרְבַּרְתִּי |
| אתה / את | בִּרְבַּרְתָּ |
| הוא / היא | בִּרְבֵּר |
| אנחנו | בִּרְבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | בִּרְבַּרְתֶּם |
| הם / הן | בִּרְבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְבַרְבֵּר |
| רבים | מְבַרְבְּרִים |
עתיד
| אני | אֲבַרְבֵּר |
| אתה / את | תְּבַרְבֵּר |
| הוא / היא | יְבַרְבֵּר |
| אנחנו | נְבַרְבֵּר |
| אתם / אתן | תְּבַרְבְּרוּ |
| הם / הן | יְבַרְבְּרוּ |
ציווי
| יחיד | בַּרְבֵּר |
| רבים | בַּרְבְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּרְבַּרְתִּי |
| אתה / את | בִּרְבַּרְתְּ |
| הוא / היא | בִּרְבְּרָה |
| אנחנו | בִּרְבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | בִּרְבַּרְתֶּן |
| הם / הן | בִּרְבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְבַרְבֶּרֶת |
| רבים | מְבַרְבְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַרְבֵּר |
| אתה / את | תְּבַרְבְּרִי |
| הוא / היא | תְּבַרְבֵּר |
| אנחנו | נְבַרְבֵּר |
| אתם / אתן | תְּבַרְבֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּבַרְבֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | בַּרְבְּרִי |
| רבים | בַּרְבֵּרְנָה |