Conjugation of ברר
to select, to pick, to sort Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִבְרֹר |
עבר
| אני | בָּרַרְתִּי |
| אתה / את | בָּרַרְתָּ |
| הוא / היא | בָּרַר |
| אנחנו | בָּרַרְנוּ |
| אתם / אתן | בְּרַרְתֶּם |
| הם / הן | בָּרְרוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹרֵר |
| רבים | בּוֹרְרִים |
עתיד
| אני | אֶבְרֹר |
| אתה / את | תִּבְרֹר |
| הוא / היא | יִבְרֹר |
| אנחנו | נִבְרֹר |
| אתם / אתן | תִּבְרְרוּ |
| הם / הן | יִבְרְרוּ |
ציווי
| יחיד | בְּרֹר |
| רבים | בִּרְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | בָּרַרְתִּי |
| אתה / את | בָּרַרְתְּ |
| הוא / היא | בָּרְרָה |
| אנחנו | בָּרַרְנוּ |
| אתם / אתן | בְּרַרְתֶּן |
| הם / הן | בָּרְרוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹרֶרֶת |
| רבים | בּוֹרְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶבְרֹר |
| אתה / את | תִּבְרְרִי |
| הוא / היא | תִּבְרֹר |
| אנחנו | נִבְרֹר |
| אתם / אתן | תִּבְרֹרְנָה |
| הם / הן | תִּבְרֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | בִּרְרִי |
| רבים | בְּרֹרְנָה |