Conjugation of בצר
to pick, to gather Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִבְצֹר |
עבר
| אני | בָּצַרְתִּי |
| אתה / את | בָּצַרְתָּ |
| הוא / היא | בָּצַר |
| אנחנו | בָּצַרְנוּ |
| אתם / אתן | בְּצַרְתֶּם |
| הם / הן | בָּצְרוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹצֵר |
| רבים | בּוֹצְרִים |
עתיד
| אני | אֶבְצֹר |
| אתה / את | תִּבְצֹר |
| הוא / היא | יִבְצֹר |
| אנחנו | נִבְצֹר |
| אתם / אתן | תִּבְצְרוּ |
| הם / הן | יִבְצְרוּ |
ציווי
| יחיד | בְּצֹר |
| רבים | בִּצְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | בָּצַרְתִּי |
| אתה / את | בָּצַרְתְּ |
| הוא / היא | בָּצְרָה |
| אנחנו | בָּצַרְנוּ |
| אתם / אתן | בְּצַרְתֶּן |
| הם / הן | בָּצְרוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹצֶרֶת |
| רבים | בּוֹצְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶבְצֹר |
| אתה / את | תִּבְצְרִי |
| הוא / היא | תִּבְצֹר |
| אנחנו | נִבְצֹר |
| אתם / אתן | תִּבְצֹרְנָה |
| הם / הן | תִּבְצֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | בִּצְרִי |
| רבים | בְּצֹרְנָה |