Conjugation of בזה
To be degraded, to be despised, to be abused: defective spelling of בוזה. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבַזּוֹת |
עבר
| אני | בִּזִּיתִי |
| אתה / את | בִּזִּיתָ |
| הוא / היא | בִּזָּה |
| אנחנו | בִּזִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּזִּיתֶם |
| הם / הן | בִּזּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַזֶּה |
| רבים | מְבַזִּים |
עתיד
| אני | אֲבַזֶּה |
| אתה / את | תְּבַזֶּה |
| הוא / היא | יְבַזֶּה |
| אנחנו | נְבַזֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַזּוּ |
| הם / הן | יְבַזּוּ |
ציווי
| יחיד | בַּזֵּה |
| רבים | בַּזּוּ |
נקבה
עבר
| אני | בִּזִּיתִי |
| אתה / את | בִּזִּית |
| הוא / היא | בִּזְּתָה |
| אנחנו | בִּזִּינוּ |
| אתם / אתן | בִּזִּיתֶן |
| הם / הן | בִּזּוּ |
הווה
| יחיד | מְבַזָּה |
| רבים | מְבַזּוֹת |
עתיד
| אני | אֲבַזֶּה |
| אתה / את | תְּבַזִּי |
| הוא / היא | תְּבַזֶּה |
| אנחנו | נְבַזֶּה |
| אתם / אתן | תְּבַזֶּינָה |
| הם / הן | תְּבַזֶּינָה |
ציווי
| יחיד | בַּזִּי |
| רבים | בַּזֶּינָה |