Conjugation of ביאס
to upset, to depress, to mortify Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְבָאֵס |
עבר
| אני | בֵּאַסְתִּי |
| אתה / את | בֵּאַסְתָּ |
| הוא / היא | בֵּאֵס |
| אנחנו | בֵּאַסְנוּ |
| אתם / אתן | בֵּאַסְתֶּם |
| הם / הן | בֵּאֲסוּ |
הווה
| יחיד | מְבָאֵס |
| רבים | מְבָאֲסִים |
עתיד
| אני | אֲבָאֵס |
| אתה / את | תְּבָאֵס |
| הוא / היא | יְבָאֵס |
| אנחנו | נְבָאֵס |
| אתם / אתן | תְּבָאֲסוּ |
| הם / הן | יְבָאֲסוּ |
ציווי
| יחיד | בָּאֵס |
| רבים | בָּאֲסוּ |
נקבה
עבר
| אני | בֵּאַסְתִּי |
| אתה / את | בֵּאַסְתְּ |
| הוא / היא | בֵּאֲסָה |
| אנחנו | בֵּאַסְנוּ |
| אתם / אתן | בֵּאַסְתֶּן |
| הם / הן | בֵּאֲסוּ |
הווה
| יחיד | מְבָאֶסֶת |
| רבים | מְבָאֲסוֹת |
עתיד
| אני | אֲבָאֵס |
| אתה / את | תְּבָאֲסִי |
| הוא / היא | תְּבָאֵס |
| אנחנו | נְבָאֵס |
| אתם / אתן | תְּבָאֵסְנָה |
| הם / הן | תְּבָאֵסְנָה |
ציווי
| יחיד | בָּאֲסִי |
| רבים | בָּאֵסְנָה |