Conjugation of אבה
ʔaːˈbaːto be willing, to agree, consent (usually with לֹא) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לֶאֱבוֹת |
עבר
| אני | אָבִיתִי |
| אתה / את | אָבִיתָ |
| הוא / היא | אָבָה |
| אנחנו | אָבִינוּ |
| אתם / אתן | אֲבִיתֶם |
| הם / הן | אָבוּ |
הווה
| יחיד | אוֹבֶה |
| רבים | אוֹבִים |
עתיד
| אני | אֹבֶה |
| אתה / את | תֹּאבֶה |
| הוא / היא | יֹאבֶה |
| אנחנו | נֹאבֶה |
| אתם / אתן | תֹּאבוּ |
| הם / הן | יֹאבוּ |
ציווי
| יחיד | אֱבֵה |
| רבים | אֱבוּ |
נקבה
עבר
| אני | אָבִיתִי |
| אתה / את | אָבִית |
| הוא / היא | אָבְתָה |
| אנחנו | אָבִינוּ |
| אתם / אתן | אֲבִיתֶן |
| הם / הן | אָבוּ |
הווה
| יחיד | אוֹבָה |
| רבים | אוֹבוֹת |
עתיד
| אני | אֹבֶה |
| אתה / את | תֹּאבִי |
| הוא / היא | תֹּאבֶה |
| אנחנו | נֹאבֶה |
| אתם / אתן | תֹּאבֶינָה |
| הם / הן | תֹּאבֶינָה |
ציווי
| יחיד | אֱבִי |
| רבים | אֱבֶינָה |