Conjugation of אבחן
defective spelling of אובחן Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְאַבְחֵן |
עבר
| אני | אִבְחַנְתִּי |
| אתה / את | אִבְחַנְתָּ |
| הוא / היא | אִבְחֵן |
| אנחנו | אִבְחַנּוּ |
| אתם / אתן | אִבְחַנְתֶּם |
| הם / הן | אִבְחֲנוּ |
הווה
| יחיד | מְאַבְחֵן |
| רבים | מְאַבְחֲנִים |
עתיד
| אני | אֲאַבְחֵן |
| אתה / את | תְּאַבְחֵן |
| הוא / היא | יְאַבְחֵן |
| אנחנו | נְאַבְחֵן |
| אתם / אתן | תְּאַבְחֲנוּ |
| הם / הן | יְאַבְחֲנוּ |
ציווי
| יחיד | אַבְחֵן |
| רבים | אַבְחֲנוּ |
נקבה
עבר
| אני | אִבְחַנְתִּי |
| אתה / את | אִבְחַנְתְּ |
| הוא / היא | אִבְחֲנָה |
| אנחנו | אִבְחַנּוּ |
| אתם / אתן | אִבְחַנְתֶּן |
| הם / הן | אִבְחֲנוּ |
הווה
| יחיד | מְאַבְחֶנֶת |
| רבים | מְאַבְחֲנוֹת |
עתיד
| אני | אֲאַבְחֵן |
| אתה / את | תְּאַבְחֲנִי |
| הוא / היא | תְּאַבְחֵן |
| אנחנו | נְאַבְחֵן |
| אתם / אתן | תְּאַבְחֵנָּה |
| הם / הן | תְּאַבְחֵנָּה |
ציווי
| יחיד | אַבְחֲנִי |
| רבים | אַבְחֵנָּה |