Conjugation of שר
to sing Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָשִׁיר |
עבר
| אני | שַׁרְתִּי |
| אתה / את | שַׁרְתָּ |
| הוא / היא | שָׁר |
| אנחנו | שַׁרְנוּ |
| אתם / אתן | שַׁרְתֶּם |
| הם / הן | שָׁרוּ |
הווה
| יחיד | שָׁר |
| רבים | שָׁרִים |
עתיד
| אני | אָשִׁיר |
| אתה / את | תָּשִׁיר |
| הוא / היא | יָשִׁיר |
| אנחנו | נָשִׁיר |
| אתם / אתן | תָּשִׁירוּ |
| הם / הן | יָשִׁירוּ |
ציווי
| יחיד | שִׁיר |
| רבים | שִׁירוּ |
נקבה
עבר
| אני | שַׁרְתִּי |
| אתה / את | שַׁרְתְּ |
| הוא / היא | שָׁרָה |
| אנחנו | שַׁרְנוּ |
| אתם / אתן | שַׁרְתֶּן |
| הם / הן | שָׁרוּ |
הווה
| יחיד | שָׁרָה |
| רבים | שָׁרוֹת |
עתיד
| אני | אָשִׁיר |
| אתה / את | תָּשִׁירִי |
| הוא / היא | תָּשִׁיר |
| אנחנו | נָשִׁיר |
| אתם / אתן | תָּשֵׁרְנָה |
| הם / הן | תָּשֵׁרְנָה |
ציווי
| יחיד | שִׁירִי |
| רבים | שֵׁרְנָה |