Conjugation of שרה
Third-person feminine singular past (suffix conjugation) of שָׁר (shar). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִשְׂרוֹת |
עבר
| אני | שָׂרִיתִי |
| אתה / את | שָׂרִיתָ |
| הוא / היא | שָׂרָה |
| אנחנו | שָׂרִינוּ |
| אתם / אתן | שְׂרִיתֶם |
| הם / הן | שָׂרוּ |
הווה
| יחיד | שׂוֹרֶה |
| רבים | שׂוֹרִים |
עתיד
| אני | אֶשְׂרֶה |
| אתה / את | תִּשְׂרֶה |
| הוא / היא | יִשְׂרֶה |
| אנחנו | נִשְׂרֶה |
| אתם / אתן | תִּשְׂרוּ |
| הם / הן | יִשְׂרוּ |
ציווי
| יחיד | שְׂרֵה |
| רבים | שְׂרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שָׂרִיתִי |
| אתה / את | שָׂרִית |
| הוא / היא | שָׂרְתָה |
| אנחנו | שָׂרִינוּ |
| אתם / אתן | שְׂרִיתֶן |
| הם / הן | שָׂרוּ |
הווה
| יחיד | שׂוֹרָה |
| רבים | שׂוֹרוֹת |
עתיד
| אני | אֶשְׂרֶה |
| אתה / את | תִּשְׂרִי |
| הוא / היא | תִּשְׂרֶה |
| אנחנו | נִשְׂרֶה |
| אתם / אתן | תִּשְׂרֶינָה |
| הם / הן | תִּשְׂרֶינָה |
ציווי
| יחיד | שְׂרִי |
| רבים | שְׂרֶינָה |