Conjugation of שחרר
To release, disconnect, unbind, free, disentangle: to separate two things that were (literally or figuratively) bound to each other. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְשַׁחְרֵר |
עבר
| אני | שִׁחְרַרְתִּי |
| אתה / את | שִׁחְרַרְתָּ |
| הוא / היא | שִׁחְרֵר |
| אנחנו | שִׁחְרַרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁחְרַרְתֶּם |
| הם / הן | שִׁחְרְרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁחְרֵר |
| רבים | מְשַׁחְרְרִים |
עתיד
| אני | אֲשַׁחְרֵר |
| אתה / את | תְּשַׁחְרֵר |
| הוא / היא | יְשַׁחְרֵר |
| אנחנו | נְשַׁחְרֵר |
| אתם / אתן | תְּשַׁחְרְרוּ |
| הם / הן | יְשַׁחְרְרוּ |
ציווי
| יחיד | שַׁחְרֵר |
| רבים | שַׁחְרְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שִׁחְרַרְתִּי |
| אתה / את | שִׁחְרַרְתְּ |
| הוא / היא | שִׁחְרְרָה |
| אנחנו | שִׁחְרַרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁחְרַרְתֶּן |
| הם / הן | שִׁחְרְרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁחְרֶרֶת |
| רבים | מְשַׁחְרְרוֹת |
עתיד
| אני | אֲשַׁחְרֵר |
| אתה / את | תְּשַׁחְרְרִי |
| הוא / היא | תְּשַׁחְרֵר |
| אנחנו | נְשַׁחְרֵר |
| אתם / אתן | תְּשַׁחְרֵרְנָה |
| הם / הן | תְּשַׁחְרֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | שַׁחְרְרִי |
| רבים | שַׁחְרֵרְנָה |