Conjugation of שיבר
to shatter (break violently) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְשַׁבֵּר |
עבר
| אני | שִׁבַּרְתִּי |
| אתה / את | שִׁבַּרְתָּ |
| הוא / היא | שִׁבֵּר |
| אנחנו | שִׁבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁבַּרְתֶּם |
| הם / הן | שִׁבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁבֵּר |
| רבים | מְשַׁבְּרִים |
עתיד
| אני | אֲשַׁבֵּר |
| אתה / את | תְּשַׁבֵּר |
| הוא / היא | יְשַׁבֵּר |
| אנחנו | נְשַׁבֵּר |
| אתם / אתן | תְּשַׁבְּרוּ |
| הם / הן | יְשַׁבְּרוּ |
ציווי
| יחיד | שַׁבֵּר |
| רבים | שַׁבְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שִׁבַּרְתִּי |
| אתה / את | שִׁבַּרְתְּ |
| הוא / היא | שִׁבְּרָה |
| אנחנו | שִׁבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁבַּרְתֶּן |
| הם / הן | שִׁבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁבֶּרֶת |
| רבים | מְשַׁבְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲשַׁבֵּר |
| אתה / את | תְּשַׁבְּרִי |
| הוא / היא | תְּשַׁבֵּר |
| אנחנו | נְשַׁבֵּר |
| אתם / אתן | תְּשַׁבֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּשַׁבֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | שַׁבְּרִי |
| רבים | שַׁבֵּרְנָה |